אלה אטלנטית
בקעת בית נטופה, הגליל התחתון
יפה מאוד להשקיף על בקעת בית נטופה מההרים הסובבים אותה. לאחר חורף גשום הופך האגן המזרחי שלה לאגם מרהיב עין. חדי עין יוכלו להבחין גם מרחוק באלה אטלנטית נהדרת, הצומחת בקצה הצפוני של הבקעה. העץ הזה זכה ביופי נדיר. גזעו הענק מגיח מתוך גל אבנים ונוטה באלכסון דרומה, ממש מזמין לטפס עליו. רוב ענפי העץ משלימים עם נטיית הגזע דרומה, אך בכל זאת האלה שולחת גם בד גדול לכיוון צפון, דבר שמעניק לה נוף הרמוני, סימטרי כמעט. הענפים משתלשלים ארצה כמטרייה והם מעניקים מרחבים גדולים של צל.
העץ הרשים אף את אנשי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (P.E.F). במפת הארץ ששרטטו בשנות ה-1870' הם טרחו וסימנו את האלה ורשמו לידה את הכיתוב: "תל אל-בוטמה" (תל האלה). תושבי האזור מספרים שהעץ נודע כנקודת מפגש מפורסמת. בעבר נערכו בצלו סולחות, נחתמו הסכמים ונפתרו חילוקי דעות. אין מקום יפה וטוב יותר מצל האלה הזו לפתור בעיות.
גישה: יוצאים מכביש צומת המוביל – צומת גולני (כביש מס' 65) לכפר הבדווי רומנה. מעט לפני הכפר יוצאת מהכביש דרך עפר המסומנת באדום. הדרך הזו מתאימה לג'יפים. דרך טובה ממנה, שמתאימה לרכב פרטי למרות שלא זכתה לסימון שבילים, יוצאת מאותו מקום לצפון מזרח. לאחר כארבעה ק"מ הדרך חוצה את המוביל הארצי. כאן יש לפנות שמאלה ולנסוע בשולי הדרך כשני ק"מ, עד לקרבת האלה. הקטע האחרון עשוי להיות בוצי בחורף.
העץ הרשים אף את אנשי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (P.E.F). במפת הארץ ששרטטו בשנות ה-1870' הם טרחו וסימנו את האלה ורשמו לידה את הכיתוב: "תל אל-בוטמה" (תל האלה). תושבי האזור מספרים שהעץ נודע כנקודת מפגש מפורסמת. בעבר נערכו בצלו סולחות, נחתמו הסכמים ונפתרו חילוקי דעות. אין מקום יפה וטוב יותר מצל האלה הזו לפתור בעיות.
גישה: יוצאים מכביש צומת המוביל – צומת גולני (כביש מס' 65) לכפר הבדווי רומנה. מעט לפני הכפר יוצאת מהכביש דרך עפר המסומנת באדום. הדרך הזו מתאימה לג'יפים. דרך טובה ממנה, שמתאימה לרכב פרטי למרות שלא זכתה לסימון שבילים, יוצאת מאותו מקום לצפון מזרח. לאחר כארבעה ק"מ הדרך חוצה את המוביל הארצי. כאן יש לפנות שמאלה ולנסוע בשולי הדרך כשני ק"מ, עד לקרבת האלה. הקטע האחרון עשוי להיות בוצי בחורף.